#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שז. מתי הוי אסמכתא ומתי לא? 	"כתבו התוס' (ד""ה היכא) שלרש""י ישנם ג' חילוקים. היכא דלא הוי בידו כלל כגון משחק בקוביא לא הוי אסמכתא דגמר ומקני. היכא דהוי בידו לגמרי כגון אם אוביר ולא אעביד אם לא גזים בהתחיבותו נמי גמר ומקני. אבל אי גזים לא גמר ומקני. היכא דהוי בידו ולא בידו כגון יין דמצוי הוא לקנות ומ""מ כיון שתלוי באחרים דאם לא ירצו למכור ממי יקנה הלכך הוי אסמכתא דלא גמר ומקני. ולר""ת לפי' הראשון דבר שבידו זה סיבה שלא יהיה אסמכתא, דבר שלא בידו זה סיבה שיהיה אסמכתא אבל משחק בקוביא אינו אסמכתא אפילו שלא בידו דאגב דבעי למיקני גמר ומקני. ולאחר שחזר בו פירש דהיכא דגזים אינו מתכוין אלא להסמיך חבירו על דבריו שיאמינהו והוי אסמכתא אבל משחק בקוביא אדעתא דהכי קא עבדי שירויחו זה או זה."	"ב""מ תוס' עד."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שח. מאי סיטומתא ולמאי הלכתא? 	"רש""י פירש שסיטומתא הוא חותם שרושמים החנונים על החביות של יין שלוקחים <sup>ריב</sup>. לרב חביבא למקניא ממש ולרבנן לקבולי עליה מי שפרע. והלכתא לקבולי עליה מי שפרע ובמקום שנהגו לקנות ממש קני.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>ריב.  ורא""ש  (בסי' עב)  הביא את פרש""י וכתב ור""ח פי' כדרך שנהגו הסוחרים בגמר המקח תוקע כפו לכף חבירו ובזה נגמר המקח. וכל כיוצא בזה דאיזה דבר שנהגו לגמור המקח כגון במקום שנוהגים שנותן הלוקח מטבע אחד למוכר ובזה נגמר המקח.</span>"	"ב""מ עד."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שט. באיזה אופן אפשר לפסוק על דבר שלא נגמרה מלאכתו אע""ג שלא יצא השער? "	"לרב מחוסר שתי מלאכות פוסק מחוסר שלש אינו פוסק. לשמואל אם מלאכות שהדבר מחוסר בידי אדם אפילו מאה הן פוסק, בידי שמים אפילו אחת אינו פוסק דמי יימר דאתיא ויהא בידו להשלים הלכך כאין לו הוא <sup>ריג</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>ריג.  כתב הרא""ש  (סי' עג)  והלכה כרב באיסורי. ונחלקו רש""י והרא""ש באיזה שער פוסק. רש""י לעיל עב,ב  (ד""ה פוסק עמו)  כתב שפוסק באיזה שער שירצה דחשיב יש לו ומעתה הוא קנוי לו. והרא""ש  (סי' ס)  כתב שאינו יכול לפסוק פחות משער הלקוטות דכיון דמיחסרא למידש ומידרייה לכך חשיב קצת כיש לו וקצת כאין לו. וכ""כ התוס' לעיל סג,ב  (ד""ה מהו) . [ודיברו בגדיש אבל ה""ה בכל דבר שלא נגמר שלדבריהם אינו יכול לפסוק פחות מהשער הנמוך ביותר].</span>"	"ב""מ עד."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שי. מתי פוסקים על הזבל? 	"לת""ק כל ימות השנה. לר' יוסי רק אם יש לו זבל. לחכמים רק בימות החמה ואע""ג דאין לו זבל."	"ב""מ עד. - עד:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שיא. הפוסק ע""מ לקבל מיד או לאחר זמן ובתוך כך הוזל ורוצה לחזור בו האם מקבל מי שפרע? "	"אם פסק ע""מ לקבל מיד לרבנן מקבל מי שפרע. ולר""ש אינו יכול לחזור שמעות קונות <sup>ריד</sup>. אם פסק ע""מ לקבל לאחר זמן לר' יהודה אינו מקבל מי שפרע, כי מי שפוסק לאחר זמן מתכוין על השער הזול. לר""ש ולרבנן מקבל מי שפרע אא""כ פסק כשער הגבוה.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>ריד.  כן פרש""י  (בד""ה דדעתיה ובד""ה בחד תרעא)  אמנם דעת התוס' לעיל מז,ב  (ד""ה אי)  שגם אם פסק לקבל מיד אם נשתנה השער גם לר""ש יכול לחזור בו ומקבל מי שפרע. ורק אם לא נשתנה השער נחלקו, שלר""ש אינו יכול הלוקח לחזור בו ולרבנן יכול ומקבל שביצא השער לווים אע""פ שאין לו מי שפרע.                           מעות שיכול הוא לקנות פירות</span>"	"ב""מ עד:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שיב. האם מותר לאדם להלוות את אריסיו חיטים בחיטים לזרע ומדוע? 	"במקום שהאריס נותן את הזרע מותר בין ירד האריס לתוכה לעובדה ובין לא ירד. דכל זמן שלא נתן האריס את הזרע יכול בעה""ב לסלקו, הלכך אפילו ירד כבר לעובדה הואיל וביד בעה""ב לסלקו בשביל שאין לו זרע כשלוה ממנו וזורע וכשיוקרו חטים נותן חטים אין זו הלואה והרי הוא כיורד לתוכה מעכשיו ע""מ שיטול בעה""ב הזרע תחילה מחלק המגיע לאריס והאריס יטול פחות משאר אריסים כשיעור הזרע ועל מנת כן ירד.במקום שבעה""ב נותן את הזרע וזה היה קרקע שלו יפה ושינה ממנהג העיר להטיל על האריס, הלכך אם פסק כן עמו בתחילתו קודם שירד דמצי מסלק ליה כי נחית לבציר מהכי נחית ואין זו הלואה. אבל ירד ומתחילתו לא פסק עמו שיהא הזרע עליו ואח""כ נתרצה הלואת סאה בסאה היא גביה ואסור."	"ב""מ עד:"		
